רוזטק טכנולוגיות מתקדמות בע"מ נ' אזולאי

פסק דין

א. מבוא

תיק זה הורתו בהתנגדות לביצוע שטר שהגיש הנתבע במסגרת תיק הוצל"פ 01-79139-10-7, אשר נפתח על ידי התובעת לביצוע המחאה מס' 10163 בסך 35,000 ₪, משוכה מחשבון הנתבע לפקודת התובעת ז.פ. 27.12.09, אשר חוללה על ידי הבנק הנמשך מסיבת א.כ.מ. (להלן: "ההמחאה").

במסגרת תצהירו של הנתבע אשר הוגש בתמיכה להתנגדות נטען על ידו, כדלקמן:

התובעת הינה אחת מהספקיות של העסק "סימבול מחשבים" (להלן: "סימבול"), אשר בבעלותו ובניהולו של הנתבע ביחד עם אחר מר חיים אסרף (הוא הנתבע 2, כנגדו ניתן על ידי פסק דין ביום 5.7.11, בהעדר התייצבות מטעמו).

הקשר בין "סימבול מחשבים" לתובעת נוהל באמצעות נציגה המוסמך של התובעת, מר מיכאל אדרי (להלן: "מיכאל").

ביום 23.11.09, נמשכה ההמחאה על ידי הנתבע "על החלק", ללא ציון שם הנפרע, לפירעון ליום 27.12.09.

ההמחאה היתה אמורה להיות לפקודת חברת "דילר פור יו בע"מ",מרח' הארד 3 תל-אביב, בגין סחורה שסופקה על ידה לעסקו של הנתבע, היא חברת סימבול.

בדיעבד הסתבר כי מיכאל, במקום לרשום את שמה של חברת "דיל פור יו בע"מ", כנפרעת על גבי ההמחאה, הטביע את החותמת של התובעת, וזאת מבלי ידיעתו ומבלי הסכמתו של הנתבע.

התובעת, באמצעות מיכאל, טענה כי ההמחאה אבדה ולכן לא נמסרה לסימבול הסחורה שאמורה היתה להתקבל בגין ההמחאה.

התובעת, באמצעות מיכאל, ביקשה כי סימבול , תבטל את ההמחאה וכך נעשה.

בדיון שהתקיים בפניי ביום 12.10.10, נחקר הנתבע על תצהירו. במהלך חקירתו אישר הנתבע כי רכש סחורות מהתובעת, ובכלל זה כרטיסי מסך מסוגים שונים. כן טען הנתבע כי מיכאל אשר היה נציגה המוסמך של תובעת, שימש לו כאיש הקשר עם חברת דילר פור יו והיה מבצע בעבורו את ההזמנות ממנה, כאשר לעיתים הוא היה מספק לנתבע את הסחורה, ולעיתים הנתבע היה ניגש בעצמו לדילר פור יו ולוקח את הסחורה. במהלך חקירתו לא היה בידי הנתבע כדי להציג אסמכתא לפיה שילם לדילר פור יו 35,000 ₪, במקום ההמחאה נשוא תובענה זו. באשר לנסיבות בהן נמשכה על ידו ההמחאה טען הנתבע: "כאשר אמרתי שיק על החלק התכוונתי כי כל פרטי השיק היו רשומים למעט שם המוטב. באותו היום היה לחץ בחנות ולכן מיכה שם חותמת, אני נכחתי בעת מסירת השיק". כמו כן, לא היה בידי התובע כדי להסביר את הסתירה שנפלה בגרסתו כפי שהוצגה על ידו במסגרת סעיף 12 לתצהירו, לפיה מסר לו מיכאל כי ההמחאה אבדה ולפיכך לא סופקה לסימבול הסחורה בגינה נמסרה ההמחאה, וכי זו בוטלה על ידו לפי בקשתה של התובעת.

בהחלטתי מיום 12.10.10, הוריתי על קבלת ההתנגדות בכפוף להפקדה בסך 15,000 ₪, בקופת בית המשפט.

לאחר שבוצעה הפקדה על ידי הנתבע על פי החלטתי, הוגשו בפניי תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים כדלקמן: מטעם התובעת הוגש תצהירו של מר צבי רוזנטל המשמש כמנהלה של התובעת (להלן: "צבי"). מטעם הנתבע הוגש תצהירו של הנתבע וכן תצהירים שניתנו מטעמו של מיכאל. כן נשמעה עדותו בע"פ של מר ציון שאשא שהינו הבעלים של "דילר פור יו בע"מ".

ביום 23.5.11, התקיים בפניי דיון במסגרתו שמעתי עדויותיהם של עדי הצדדים. ביום 17.7.11, סיכמו בפניי ב"כ הצדדים טענותיהם בע"פ.

ב. דיון והכרעה

כבר בראשית הדברים אציין כי במסגרת תצהיריהם, וכן במסגרת חקירת המצהירים על תצהיריהם הרחיבו הצדדים את היריעה כך שהעלו טענות שאינן קשורות עם המחאה זו העומדת בבסיס התובענה, אלא טענות הנוגעות לכלל המחלוקת הכספית הנטועה בין הצדדים, בגינה הגישה התובעת תביעה כספית כנגד הנתבע, ואשר אינה נדונה בפניי.

לפיכך, מצאתי להתייחס רק לטענות הצדדים הקשורות להמחאה זו שהוגשה על ידי התובעת לביצוע, והדרושות לי לצורכי הכרעתי.

כאמור, לתובע האוחז בשטר עומדת חזקה לכאורה כי הוא אוחז כשורה, לפי סעיף 29(ב) לפקודת השטרות. ואולם, משעה שהוכיח הנתבע טענת הגנה ראויה, חובת הראיה מוחלפת, ועל התובע להוכיח את אחיזתו כשורה בשטר (ראה ש' לרנר , "דיני שטרות", תשנ"ט – 1999, בעמ' 257).

אקדים מסקנה להנמקה ואציין כי לא מצאתי כי הנתבע שבפניי הציג הגנה ראויה כלשהיא כנגד התובענה שהוגשה כנגדו.